רשלנות רפואית נגרמת בדרך כלל כאשר רופא או איש צוות רפואי אחר נוהג שלא כשורה, משמע שלא כמו שרוב אנשי הרפואה לו היו במקומו באותה הסיטואציה היו נוהגים. למשל במקרה של ניתוח שלא במקומו או מרשם רפואי שאינו מתאים לחולה. רשלנות מסוג זה עשויה לגרום לחולה נזק רפואי לטווח ארוך או קצר.

בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שאותה רשלנות רפואית נגרמה שלא בכוונה או על מנת לפגוע בחולה וכי היא נעשתה כטעות, שאיש לא כיוון אליה ובתום לב. מהלך רפואי שאינו תקין ונעשה בכוונה הוא עבירה פלילית שנמדדת אחרת לחלוטין. למה הדבר דומה ומדוע מועלית כאן דוגמא של רשלנות רפואית דווקא במאמר העוסק על בנייה ותשתיות בישראל? משום שלצערנו בארץ נעשות לעיתים פעולות, ומתקבלות החלטות שעלולות לפגוע בבני אדם, אזרחים. פעולות אלו בדומה למקרה של רשלנות רואית אינם נעשים בכוונה, ואיש אינו רוצה שמצב כלשהו יגיע לידי פציעה או פגיעה באזרחים. אבל בל זאת הסיכוי לכך גבוה בשל רשלנות. רשלנות בהשקעה, רשלנות בתכנון מראש ורשלנות ביכולת לנהל משברים ולהתכונן כמה מהלכים קדימה. תמ"א 38 היא "תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" התוכנית הזו אושרה בשנת 2005 ומטרתה הייתה לסייע לכל מי שמעוניין, אדם פרטי או גוף ציבורי כמו עיריות למיניהן לחזק את המבנים שברשותם באופן שיגן עליהם וישמור עליהם מפני פגיעה במצב חלילה של רעידת אדמה. התוכנית מאשרת בעצם לקצר את הבירוקרטיה, להעביר אישורים בצורה חלקה יותר ובגדול לשחרר חבל כמה שיותר על מנת לא להכביד על המעוניינים למגן.

בתוכנית עוד רעיונות וסעיפים רבים אך אלו המוזכרים מעלה הם עיקריה. המצב בישראל היום אינו מעודד וסביר להניח שבמקרה של רעידת אדמה חמורה אחוז המבנים הממוגנים מפניה יהיה קטן מאד. ישראל היא מדינה צעירה יחסית אך המציאות הישראלית עוד בתחילת הדרך הביאה אותה לבנייה מהירה, חפוזה שלא הושקעו בה יותר מדי מחשבה והיגיון. רעידת אדמה לא עמדה בראש מעיניהם של קבלני שנות החמישים וכך נוצר מצב שהמבנים הללו שעדיין עומדים ומאכלסים ערים רבות מאד בארץ ומהווים בעצם מלכודת מוות במקרה של רעידת אדמה. עלות המיגון של כל המבנים הללו היא אסטרונומית ומדינת ישראל לא יכולה לעמוד בה. מבנים חדשים הנבנים כיום מחויבים לחוקים נוקשים הרבה יותר ולסטנדרטים של בנייה המשלבים בתוכם מינימום של קריטריונים למיגון וחיזוק הבתים.

מדפסות התקשורת ואיתם מדפסות המשרדים הציבוריים זוכרות אלפי מסמכים שהודפסו והופצו כמו גם אלפי כתבות בנושאים האלו, אך עד כה לא נעשו פעולות יוצאות דופן לשנות את המצב. חוקים נוספים שחוקקו בעניין הם: חוק התכנון והבנייה, חוק המקרקעין וחוק מיסוי מקרקעין (כל אלו נבדקים ע"י שמאי מקרקעין מומלץ) שלושתם נוגעים בחיזוק המבנים ועידוד עניין זה מול הרשויות.
היכנסו לפרטים באתר w-b.co.il